סוגי תאגידים בהם מכהנים דירקטורים
1. חברה פרטית
חברה שמניותיה אינן נסחרות בבורסה. הדירקטורים נבחרים בדרך כלל על ידי בעלי המניות וממלאים תפקיד מפתח בקבלת החלטות אסטרטגיות.
2. חברה ציבורית
חברה שמניותיה נסחרות בבורסה. על הדירקטוריון חלים כללים מחמירים יותר של רגולציה וממשל תאגידי, כולל חובות דיווח ופיקוח מוגברות.
3. חברות בעלות אגרות חוב
חברות שהנפיקו אגרות חוב לציבור. הדירקטוריון אחראי על קבלת החלטות שמבטיחות את היכולת להחזיר את החוב לנושים.
4. שותפות
תאגיד שבו שני שותפים או יותר מחזיקים בבעלות. שותפות יכולה להיות כללית או מוגבלת, ובשותפות מוגבלת הדירקטוריון ממלא תפקיד דומה לזה שבחברה פרטית.
5. אגודה שיתופית
תאגיד המוקם למטרות שיתופיות, כגון קיבוצים או מושבים. הדירקטוריון נבחר על ידי חברי האגודה ומטרתו לקדם את טובת החברים.
6. עמותה/חל"צ (חברה לתועלת הציבור)
ארגונים ללא כוונת רווח שמטרתם לקדם מטרות ציבוריות או חברתיות. הדירקטוריון נבחר על ידי חברי העמותה או על ידי האסיפה הכללית בחל"צ.
7. תאגיד סטטוטורי
תאגידים שהוקמו על ידי חוק ספציפי של הכנסת, כגון רשויות מקומיות או מוסדות ציבוריים. הדירקטורים ממונים על ידי גורמים ממשלתיים או ציבוריים.
ממשל תאגידי בחוק החברות הישראלי
ממשל תאגידי מתייחס למערכת הכללים והנהלים המגדירים את האופן בו חברה מנוהלת. מטרת הממשל התאגידי היא להבטיח שהחברה תנוהל בצורה הוגנת ושקופה, תוך התחשבות באינטרסים של כל בעלי העניין, לרבות בעלי המניות, העובדים, הלקוחות והספקים.
חוק החברות הישראלי מכיל מספר הוראות הנוגעות לממשל תאגידי, ביניהן:
- חובת הזהירות: דירקטורים של חברה חייבים לפעול לטובת החברה תוך גילוי אחריות וזהירות.
- עצמאות הדירקטוריון: הדירקטוריון צריך להיות עצמאי מבעלי המניות ומהנהלת החברה.
- שקיפות: החברה חייבת לפרסם מידע פיננסי מלא, מדויק, ועדכני לציבור.
- בקרה פנימית: החברה חייבת להקים מערכת בקרה פנימית שתבטיח את תקינות פעילותה.
- זכויות בעלי המניות: לבעלי המניות ישנן זכויות שונות, כגון הזכות להשתתף באסיפה הכללית של החברה והזכות להצביע על החלטות חשובות.
בנוסף להוראות חוק החברות, קיימות גם מספר הנחיות רכות הנוגעות לממשל תאגידי, כגון קוד הממשל התאגידי של רשות ניירות ערך. הנחיות אלו אינן מחייבות מבחינה משפטית, אך הן נחשבות לסטנדרט מקובל בניהול חברות ציבוריות בישראל.
בשנים האחרונות, הולכת וגוברת המודעות לחשיבות הממשל התאגידי. כתוצאה מכך, חברות רבות בישראל משקיעות משאבים רבים בשיפור הממשל התאגידי שלהן.
נושאים מרכזיים בממשל תאגידי
להלן מספר נושאים מרכזיים בממשל תאגידי שגם אותם תלמדו בקורס:
- הרכב הדירקטוריון: דירקטורים של חברה צריכים להיות בעלי כישורים וניסיון רלוונטיים, וצריך להיות ייצוג הולם של נשים ושל דירקטורים שאינם תושבי ישראל.
- תפקיד הדירקטוריון: הדירקטוריון צריך להיות אחראי על קביעת האסטרטגיה של החברה ועל פיקוח על ביצועיה.
- תגמול דירקטורים: תגמול דירקטורים צריך להיות שקוף וראוי, וצריך להיות מותאם לביצועי החברה.
- עסקאות עם בעלי עניין: עסקאות בין חברה לבין בעלי עניין שלה צריכות להתבצע בתנאי שוק הוגנים.
- דיווח תאגידי: החברה חייבת לפרסם דוחות כספיים ודוחות אחרים באופן סדיר ובהתאם לדרישות החוק.
חשיבות הממשל התאגידי
ממשל תאגידי תקין חשוב מכמה סיבות:
- הגנה על בעלי המניות: ממשל תאגידי תקין יכול להגן על זכויותיהם של בעלי המניות ולהבטיח שהם יקבלו את התמורה ההוגנת להשקעתם.
- שיפור ביצועי החברה: מחקרים מראים שממשל תאגידי תקין יכול להוביל לשיפור בביצועי החברה.
- חיזוק אמון הציבור: ממשל תאגידי תקין יכול לחזק את אמון הציבור בחברות ובשוק ההון.
- מניעת שחיתות: ממשל תאגידי תקין יכול למנוע שחיתות והתנהלות לא תקינה בחברה.
לסיכום, ממשל תאגידי הוא נושא חשוב שיש לו השפעה משמעותית על ניהול חברות. על ידי הקפדה על ממשל תאגידי תקין, חברות יכולות להגן על זכויות בעלי המניות שלהן, לשפר את ביצועיהן, לחזק את אמון הציבור ולמנוע שחיתות.
הפירמידה ההיררכית – האורגנים בחברה
חברות בע"מ בישראל מנוהלות על ידי מבנה היררכי ברור, המורכב משלושה אורגנים עיקריים:
1. האסיפה הכללית של בעלי המניות
- הגדרה: הגוף העליון בחברה, המורכב מכלל בעלי המניות.
- תפקידים: קבלת החלטות עקרוניות הנוגעות לחברה, כגון:
- אישור תקנון החברה
- בחירת דירקטורים
- אישור מיזוגים ופירוקים
- אישור חלוקת דיבידנדים
- קביעת מדיניות תגמול לבעלי המניות
- סמכויות: האסיפה הכללית מחזיקה בסמכות העליונה בחברה, וכל החלטותיה מחייבות את שאר האורגנים.
- כינוס: האסיפה הכללית מתכנסת לפחות פעם בשנה, אך ניתן לכנס אותה גם לצורך קבלת החלטות מיוחדות.
2. הדירקטוריון
- הגדרה: גוף המנהל את החברה בפועל, המורכב ממספר דירקטורים שנבחרים על ידי האסיפה הכללית.
- תפקידים:
- ניהול החברה on a day-to-day basis, תוך יישום מדיניות החברה ופיקוח על פעילות ההנהלה.
- קביעת האסטרטגיה העסקית של החברה
- מינוי המנכ"ל וקביעת תנאי העסקתו
- אישור עסקאות משמעותיות
- פיקוח על מצבה הכספי של החברה
- הגשת דוחות כספיים לאסיפה הכללית
- סמכויות: הדירקטוריון מחזיק בסמכויות נרחבות לניהול החברה, והוא רשאי לפעול בכל דרך שתיראה לו נכונה לטובת החברה.
- פעילות: הדירקטוריון מתכנס באופן קבוע, לפחות פעם בחודש, ודיוניו מתועדים בפרוטוקול.
3. ההנהלה:
- הגדרה: צוות העובדים המנהל את החברה בפועל, בראשותו של המנכ"ל.
- תפקידים:
- ביצוע המשימות השוטפות של החברה, בהתאם להנחיות הדירקטוריון
- ניהול הפעילות העסקית השוטפת
- פיתוח מוצרים ושירותים חדשים
- שיווק ומכירות
- ייצור ושירות לקוחות
- ניהול משאבי אנוש
- ניהול הכספים
- סמכויות: ההנהלה פועלת בהתאם להנחיות הדירקטוריון, אך יש לה סמכות ניהולית רחבה בתחומי פעילותה.
- פעילות: ההנהלה מורכבת ממחלקות שונות, לכל אחת מהן תפקידים ופונקציות ספציפיים.
יחסי הגומלין בין האורגנים
- קשר היררכי: קיימת היררכיה ברורה בין האורגנים, כאשר האסיפה הכללית נמצאת בראש הפירמידה, אחריה הדירקטוריון ולבסוף ההנהלה.
- בקרה ופיקוח: האסיפה הכללית והדירקטוריון מפקחים על פעילות ההנהלה, ויכולים להחליף את חבריה אם ימצאו לנכון.
- שיתוף פעולה: למרות ההיררכיה, קיימת גם חובת שיתוף פעולה בין האורגנים, לטובת ניהול תקין ויעיל של החברה.
חשיבות המבנה ההיררכי
- חלוקת סמכויות ברורה: המבנה ההיררכי מבטיח שחלוקת הסמכויות בחברה תהיה ברורה ומוגדרת.
- פיקוח ובקרה: המבנה ההיררכי מאפשר פיקוח ובקרה על פעילות כל האורגנים.
- ניהול יעיל: המבנה ההיררכי תורם לניהול יעיל ומתואם של החברה.