חדלויות פירעון

מה בהרצאה

  • חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח 2018.
  • חובת הזהירות של הדירקטורים.
  • כלל שיקול הדעת העיסקי – BJR.
  • חוק החברות – התשנ"ט 1999 -אחריות דירקטורים לחלוקה אסורה.

חדלות פירעון היא מצב שבו חברה או יחיד אינם יכולים לעמוד בהתחייבויות הכספיות שלהם בעת הפירעון. דירקטורים חייבים להיות מודעים לסימנים של חדלות פירעון ולדרכים להתמודד איתה כדי למנוע קריסת החברה ולצמצם את הנזקים. הנה דוגמאות והסבר למה דירקטור צריך לדעת בנושא זה


דוגמאות לסימנים של חדלות פירעון
    • חוסר נזילות כספית: חוסר היכולת לשלם לספקים או עובדים במועד.
    • חובות מצטברים: גידול משמעותי בחובות ללא יכולת לפרוע אותם.
    • לחצים משפטיים: קבלת תביעות משפטיות על אי-תשלום.
    • הפסדים מתמשכים: הצגת הפסדים תפעוליים או נטו במשך תקופה ארוכה.

דרכים להתמודד עם חדלות פירעון
    • תכנון פיננסי מחודש: הערכה מחודשת של תוכנית העסקית והתקציב כדי להתמודד עם הלחץ הכספי.
    • משא ומתן עם נושים: הידברות עם נושים לצורך פריסת חובות או הסכמי פירעון חלופיים.
    • מכירת נכסים: מכירת נכסים לא-שימושיים לצורך גיוס כספים להחזר חובות.
    • חיפוש מקורות מימון חדשים: פנייה למשקיעים חדשים או מקורות מימון חוץ-בנקאיים.

מה דירקטור צריך לדעת:
  1. הבנה משפטית: הכרת החוק הנוגע לחדלות פירעון ואחריותם המשפטית של דירקטורים.
  2. זיהוי מוקדם: פיתוח יכולת לזיהוי מוקדם של סימנים לחדלות פירעון כמו בעיות נזילות וחובות כבדים והתמודדות איתם באופן מיידי יכולים למנוע חדלות פירעון.
  3. קבלת ייעוץ מקצועי: פנייה ליועצים משפטיים ופיננסיים מוסמכים לקבלת ייעוץ מתאים.
  4. שקיפות ודיווח: דיווח שוטף ושקוף למועצת המנהלים ולבעלי המניות על מצב החברה והצעדים הננקטים.
  5. ניהול סיכונים: הקפדה על ניהול סיכונים חכם והשקעות מחושבות.
  6. תכנון אסטרטגי: בניית תוכניות הבראה ותכנון פיננסי מתקדם יכולים לסייע להחזיר חברה ליציבות כלכלית.
  7. מעקב שוטף: פיקוח ומעקב שוטף על מצבה הכספי של החברה והפעילות העסקית שלה.

דירקטורים צריכים להיות מודעים לסימני האזהרה של חדלות פירעון ולנקוט בצעדים המתאימים כדי להגן על החברה ובעלי העניין. ידיעת החוקים והנחיות המשפטיות חשובה כדי להימנע מהסתבכויות משפטיות נוספות.


דוגמאות מישראל לחדלויות פירעון

מקרה אפריקה ישראל:

    • תיאור: חברת אפריקה ישראל להשקעות, אחת מהחברות הגדולות בישראל, הכריזה על חדלות פירעון בשנת 2017.
    • סיבות: ההפסדים שנגרמו מהשקעות כושלות בנדל"ן בחו"ל, בעיקר ברוסיה, והתמודדות עם חוב כבד.
    • פתרון: החברה עברה תהליך של הסדר חוב שבו בעלי החוב קיבלו מניות במקום החוב שלהם, ושינוי מבנה החברה.
    • דירקטורים: כולל לב לבייב שהיה בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון.
    • תוצאות: ניהול לא נכון של השקעות הוביל להפסדים כבדים. לבייב נאלץ לוותר על השליטה בחברה במסגרת הסדר חוב. הדירקטורים נאלצו להתמודד עם ביקורת ציבורית וחקירות פיננסיות לגבי אופן הניהול של החברה.

מקרה מגה קמעונאות:

    • תיאור: רשת הסופרמרקטים מגה נכנסה לחדלות פירעון בשנת 2016.
    • סיבות: ניהול לא נכון, תחרות קשה עם רשתות מתחרות, והפסדים כספיים מתמשכים.
    • פתרון: החברה עברה תהליך של הבראה ונמכרה לקבוצת יינות ביתן, שהתחייבה להחזיר את חובותיה.
    • דירקטורים: חברי הדירקטוריון כללו את נציגי ההנהלה הבכירה של רשת אלון רבוע כחול.
    • תוצאות: לאחר קריסת הרשת, הדירקטורים נאלצו להתמודד עם ביקורת על ניהול לא תקין ואובדן נכסים משמעותי. חלקם נקראו לבדיקות והחקירות על ידי נאמנים ומפרקים לצורך הבנת הגורמים לקריסה


מקרה דלק נדל"ן:

    • תיאור: חברת דלק נדל"ן נכנסה לחדלות פירעון בשנת 2012.
    • סיבות: השקעות כושלות בנדל"ן בחו"ל, בעיקר בגרמניה ובבריטניה, והחזקת נכסים שמועמדים למכירה בזמן ירידת ערך משמעותית.
    • פתרון: החברה עברה תהליך של הסדר חוב, במסגרתו נפרעו חלק מהחובות ונמכרו נכסים.
    • דירקטורים: כללו את יצחק תשובה שהיה בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון.
    • תוצאות: תשובה והדירקטורים התמודדו עם לחץ נושים וחקירות לגבי ניהול לא נכון של נכסים והשקעות. חלקם נאלצו להגיש תוכניות הבראה ולמכור נכסים משמעותיים כדי לצמצם את החובות .